יתרונותיה של ההוראה הדיאלוגית אינם ניתנים לערעור - הדור המתחנך לאור ההוראה הדיאלוגית מפנים עד עמקי ישותו את היכולת להקשיב, לתת כבוד לזולת, להכיל את השונה, להכיל דעות סותרות, לגבש עמדה להביע עצמו ללא חשש ועוד ועוד. זהו דור שיגדל ויהיה לאדם מודע לסביבתו, חושב, אמפטי - אדם הומאני.
ברם, ההוראה הדיאלוגית אינה דבר מובן מאליו והיא מעוררת דילמות לא מעטות בלביבו של המורה הדיאלוגי.
המורה הדיאלוגי, הוא אותו מורה מאזין, משקף, מפתח שיחה, מאפשר, מקדם, מכיל וכיוצ"ב. אך מי הם שותפיו לשיחה? שערו בנפשכם כיתה ובה 40 תלמידים (ואפילו אם נהיה אופטימיים - 25 תלמידים) - כיצד יראה הדיאלוג? כיצד ינתן מענה לצרכיהם של כל תלמיד ותלמידה? כיצד אפשר יהיה ליצור דיון מקיף ומעמיק המשתף את כל התלמידים? ואם אנו אומרים כי המורה משוחח עם תלמידיו, האם הדיאלוג הוא בין המורה לבין כל התלמידים? או שמא הדיון מתקיים המורה לבין כל הנוכחים בכיתה, כלומר התלמידים כאחד? על-פי הגישה הדיאלוגית, מובן שהמורה כאדם הוא שווה ערך לעמיתיו התלמידים כאשר מתוקף תפקידו מוטל עליו להנחות ולכוון את הדיון. לפיכך, ההוראה הדיאלוגית מאפשרת/מעודדת שיתופם של כל הנוכחים... אך האם תפיסה זו אינה סותרת את רצונו של המורה להכיל כל תלמיד ותלמידה? לשקף דברי כל אחד ואחת? לקבלם באמפטיה?
ושאלה מכיוון שונה לחלוטין - האם אין המורה חש באיום נסתר על מעמדו ועל כוח סמכותו? מתח עדין זה אפשר להמחיש בשרטוט:
ברם, ההוראה הדיאלוגית אינה דבר מובן מאליו והיא מעוררת דילמות לא מעטות בלביבו של המורה הדיאלוגי.
המורה הדיאלוגי, הוא אותו מורה מאזין, משקף, מפתח שיחה, מאפשר, מקדם, מכיל וכיוצ"ב. אך מי הם שותפיו לשיחה? שערו בנפשכם כיתה ובה 40 תלמידים (ואפילו אם נהיה אופטימיים - 25 תלמידים) - כיצד יראה הדיאלוג? כיצד ינתן מענה לצרכיהם של כל תלמיד ותלמידה? כיצד אפשר יהיה ליצור דיון מקיף ומעמיק המשתף את כל התלמידים? ואם אנו אומרים כי המורה משוחח עם תלמידיו, האם הדיאלוג הוא בין המורה לבין כל התלמידים? או שמא הדיון מתקיים המורה לבין כל הנוכחים בכיתה, כלומר התלמידים כאחד? על-פי הגישה הדיאלוגית, מובן שהמורה כאדם הוא שווה ערך לעמיתיו התלמידים כאשר מתוקף תפקידו מוטל עליו להנחות ולכוון את הדיון. לפיכך, ההוראה הדיאלוגית מאפשרת/מעודדת שיתופם של כל הנוכחים... אך האם תפיסה זו אינה סותרת את רצונו של המורה להכיל כל תלמיד ותלמידה? לשקף דברי כל אחד ואחת? לקבלם באמפטיה?
ושאלה מכיוון שונה לחלוטין - האם אין המורה חש באיום נסתר על מעמדו ועל כוח סמכותו? מתח עדין זה אפשר להמחיש בשרטוט:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה